^א ד (גם פ): שקצר. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^ב כך א וב1 גם במקומות נוספים להלן, אך במקומות אחרים: ספיחין. ובת1 בכל מקום: ספיחין (או: ספיחים). וכך ד (גם פ, ק). ושתי הצורות מצויות במשנה בכ״י רבנו, ר׳ למשל שקלים ד, א ושביעית ט, א.

^ג בב1, ת1 לית, וגם בא׳ לא היה, ונוסף בין השיטין.

^ד כך ב1, ת1. א: נייר.

^ה ד: מאימתי. אך אין כאן הלכה חדשה.

^ו ת1: כבד. ד: כככר. וכן בסמוך. ע׳ הל׳ מעשר שני א, ו הערה 6.

^ז בד׳ לית מ׳הרי׳. וע׳ ר״י קורקוס שמצא בכתב⁠־יד כבפנים, ושאולי יש מזה נפ״מ להבנת ההלכה.

^ח ד (גם פ, ק) [מ׳זרעו׳]: ירקו בין זרעו. אך בכתבי⁠־היד כבפנים, ובלשון ׳בין... בין׳ פעמים שהרבותא ראשונה ופעמים שהיא שניה.

^ט ב1, ב9: מכן. וכך ד (גם ק).

^י ד: הוקשו. וכן לקמן. אך במשנה שביעית ב, י בכ״י רבנו כבפנים, והה״א מנוקדת בחיריק.

^יא ת1: הקינדס. וכך ד (בלי יו״ד). אך במשנה כלאים ה, ח בכ״י רבנו כבפנים.

^יב בב1 לית מ׳ואין מחייבין׳ השני, אך בתוספתא שביעית ב, ט ישנו.

^יג בד׳ נוסף: של ערב שביעית. הוסיף שלא לצורך והפריד בין ׳הבצלים׳ ל׳הקיצונים׳.

^יד ת1: שנגמרו. וכך ד (גם פ, ק).

^טו ד: נטילתה. אך בגמ׳ נדרים נח: כבפנים, ואין כאן נטילה אלא ביטול.

^טז ד: לתוך בד. אך במשנה שביעית ח, ו בכ״י רבנו: ׳לבודדה׳, ופירש שם שהוא בד קטן ביותר.

^יז בד׳ (גם פ בסוגריים) נוסף: ובקוטב. רצה להוסיף על פי לשון המשנה שם, אך הוסיפו שלא במקום, ע׳ במשנה ובפיהמ״ש, וכך עולה מדברי ה׳כסף משנה׳, שאין גורסים ׳ובקוטב׳, ע״ש.

^יח ב9, ת1: לתוך. וכך ד (גם פ, ק).

^יט ד (מ׳מעט׳): לתוך ביתו מעט. שינוי לשון לגריעותא.

^כ כך ב1, ב9, ת1. ובא׳ המלה ׳בו׳ נשמטה, ונוספה בין השיטין אחרי ׳עולי׳.

^כא ד (גם פ, ק): עד. אך לשון הפנים היא בגלל ״רצועה נפקא״, ע׳ גיטין ז:

^כב ב1, ב9, ת1: ומהנהר ומאמנה. וכך ד (גם פ, ק). ובמשנה שביעית ו, א בכ״י רבנו: מן הנהר ועד אמנם (ובמקום ׳והלאה׳: ולפנים. וב׳מלאכת שלמה׳ ניקד: ולפָנים).

^כג ד (מ׳עבר׳): סוריא ועבר הירדן. אך רבנו פתח במאי דסליק מיניה.

^כד ב9, ת1: שומר, וכ״ה בתוספתא שביעית ד, ד. ד: נאמן. אך אין כאן ענין של נאמנות אלא של שמירה והגנה.